הרופא התבטל ליד מיטתו ואני דאגתי בחוץ. פסעתי רחבות מעמוד חשמל אל תיבת דואר. חזרתי על הפעולה עד שנשמתי מספיק בכדי לחזור לבית. “כשיר לצאת?” שאלתי. “כשיר" לחש. עזרתי לו לקום וצעדנו החוצה. הרופא שכעת ישב בלובי הסתכל עלינו אך לא אמר דבר. הספקנו לחצות חמש אבני רחוב לפני שקרס על הרצפה בשתיקה והשאיר מאחוריו את גופו השברירי. “לפחות יצאתי כאשר כבר הייתי בחוץ" שמעתי את רוחו מתבדחת לפני שהתאדתה אל חום היום.
אודות berliyoz
.הקהל שלי כבר ימצא אותי
בתקווה שלא ימצא יותר מדי
פוסט זה פורסם בקטגוריה
סיפורים,
קצרצרים. אפשר להגיע ישירות לפוסט זה
עם קישור ישיר.
קוהרנטיקון 