ארכיון רשומות מאת: berliyoz‏

וכולם לומדים מסיבות שונות אך לומדים כי חסר ובמחשבה שנייה זה לא כולם אני מתגעגע אליך

אני לא זוכר תאריכים ולא זוכר שמות כראוי ועוד פחות שמות של רחובות ואת הסיבות למעשיי אין לי בהישג יד אך אני זוכר במדויק למה אני אוהב את מי שאני אוהב.

אדם מגלה שבביתו, על אחד הקירות הגרוויטציה הולכת על הצד. הוא קצת משתעשע עם התופעה ובסוף פשוט מניח שעון על הקיר.

סרטון. כבר שכחתי כמה את נפלאה. עד כמה הוצאת אותנו מכל צרה. איך תמיד יצאנו עם ידנו על העליונה ותחת ידנו שלל שעדיין גורם לי לחייך כאשר אני ניזכר בו. אך יחד עם כל האימה הכרוחה בכך, צריך להתחיל לנוע.

סיימתי ללא תרועות ניצחון או סימון קלוש שהשתנתה תקופה. מטלות נוספות נערמו לפני ונאנחתי.

לרגע צחקנו באופן כה משוחרר והייתי מלא אהבה והבנתי שסופנו יהיה

עקב חשש לא ברור, ישבתי בחדר יותר מידי זמן ללא יכולת להוציא את אפי החוצה. לתוך כוס התה בהיתי בזמן שהזיתי שאני מבלה בפאב המקומי. שתיתי, צחקתי, תפחתי על שכם חברים ולעיתים ירקתי תוך כדי נאום מתלהם. לאחר שהשתכרתי ורוב … להמשיך לקרוא ←

היה לי ילד בלי שם בכיתה לא קראנו לו לשחק ולא כעסנו כאשר רימה הוא מעולם לא נדרש להגיע בזמן לשיעורים ותמיד היה לו זמן בכדי לסיים מה שהתחיל חשדתי שאולי הוא בכלל לא מהכיתה שלי אך לא ידעתי איך … להמשיך לקרוא ←

ד' מוכר רעיון לסרטון או קטע תאטרון קצרצר. הרעיון הולך משהו בסגנון הזה: איש עסקים חשוב: "אין צורך שאטפל בסכין הגילוח שלי. העוזרת שלי מחליפה אותו לפני שאני חושב שנחוץ חדש" העוזרת: "אני מגלחת את שיער המפשעה שלי עם סכין … להמשיך לקרוא ←

אנושי במידה מספקת בכדי לבכות ולשכוח ערום על הגב והיא ערומה תחת ידי אנו בוהים בתקרה והיא צחקה על משהו שקרה ואני לא שמתי לב נישקתי על הרקה

אם הדגל קורא והגבולות דורשים להגן אז אבוא ואטבח בזדים * שיר שמתחיל עם קריאה לאומנית להרג האוייב. עובר לכך שהורגים כי הורגים, במקרה זה נוח שהאוייב בשרו מותר. ומסתיים בכך שדברים קורים כי הם קורים.

"כל המזלגות החוצה אל השולחן! כל הסכינים השמרו לכם!" והוסיפה צחוק מתגלגל בכדי להדגיש לעצמה עד כמה יום זה מיוחד. לשאלתו של אביה ענתה "גם, גם, גם וגם! מספיק שזה מזכיר כף או סכין ואני לא רוצה לראות אותו! תחביא … להמשיך לקרוא ←

כאשר שלושה אנשים נעמדים תחת תאורת רחוב ומצחקקים תוך עישון סיגריה, זה סימן מוצלח לצאת מהמכונית ולפזר את ההפגנה. אדם אחד מעשן, הוא איש בודד ששקוע ברעיונותיו ובחלומותיו. שניי אנשים, בעיקר מדברים על מזג האוויר או מתלוננים על החיים. אך … להמשיך לקרוא ←

הסבירו לי שהפריטה שלי מבזבזת אנרגיה. ובחור אחר הציע, שיעזור אם אוסיף עוד אקורד. ניסו לתת לי ספר שירים. נשאלתי "למה אתה מנגן כל כך רועש?". ומול עצמי אני תמה מדוע שיניי חשוקות כאשר אני נכנס לקצב. . . * … להמשיך לקרוא ←

באופן צפוי, הרהור במצב מעמיד במצב. הרהרתי בחיי נצח. חיים ארוכים גדושיי מפגשים עם אנשים חכמים וטובים. המשכתי לתלוש עלי כוסברה מהגבעול. את היפים הועדתי לתבשיל ואת הרקובים זרקתי לפח. ליד הכיריים סתיו הכינה תבשיל צהוב עם תפוחי אדמה. אני … להמשיך לקרוא ←

אתחיל בידוע לי. על לחיי השמאלית הולך עכביש. אני יודע זאת כיוון שאני חש את תפיפתיהן של שמונה רגלייו. כמובן, יתכן שישנם שני חרקים צמודים. אחד מהם או שניהם חסרים מספר גפיים, אך לפי הסדר והקצב אני נוטה לנחש שיש … להמשיך לקרוא ←

סופר על אדם שזכה ביושר במשאלה. השתוקק הוא להוולד מחדש עם כל הידע שרכש בעמל רב אך רגע לפני שקיבל את משאלתו ביקש למחוק את התקופות הקשות ורגע לאחר מכן, בכדי לא להקשר לעבר, ויתר על הרגעים הטובים ושברירון לפני שקרמה … להמשיך לקרוא ←

התעוררתי בבוקר ומצאתי את ארבעת ילדי שחוטים במטבח על הרצפה. יהושפט, שנשחט כאשר כמעט היה בן אחת עשרה שנים ואב לאומה גדולה של אמנים שלעולם לא יוולדו, השאיר בי חור כה גדול, אשר ים דמעותיי זורם כעת לשלולית ללא תחתית … להמשיך לקרוא ←

לביתי אהובתי שלום רב, יצאתי לקניות כשתסיימי להתעורר השארתי מפתחות ליד הדלת הצטרפי אלי באהבת אין קץ, אבא

אבן העצבות – כפי סיפרתי לביתי. רחל שכבה בבית חולים וציפתה ברגיעה למותה. היא חשבה על ילדיה ונכדיה ועל ארועים נעימים ששמחה הייתה לחזור אליהם לו יכלה. כאשר ינקה אויר והתכוננה לנשוף נשיפה אחרונה, חשבה מחשבה. עד כמה היה נחמד … להמשיך לקרוא ←

כאשר, ללא שאלה מוגדרת שאלתי את הבקרה "מה אתה מציע לעשות?" הוא ענה בתמימות "להתאהב"

ברגע שנזכרתי מדוע אני מתנשם בכבדות דמעה עדינה משכה עצמה חזרה אל תוך עיני המפתיע הוא, שלא נשרפתי עד אפר והאדמה לא ינקני מעורי. פשוט המשכתי. לטובה ולרעה. למדתי משהו חדש. ——– אי שם על הציר, בימים שחשמל רק היה … להמשיך לקרוא ←

הרופא התבטל ליד מיטתו ואני דאגתי בחוץ. פסעתי רחבות מעמוד חשמל אל תיבת דואר. חזרתי על הפעולה עד שנשמתי מספיק בכדי לחזור לבית. “כשיר לצאת?” שאלתי. “כשיר" לחש. עזרתי לו לקום וצעדנו החוצה. הרופא שכעת ישב בלובי הסתכל עלינו אך … להמשיך לקרוא ←

חלק מהאנרגיה שבה אלי. רעיונות חרוכים החלו ללבלב והבנות חדשות מראות ניצנים רעננים. מחדרים חשוכים מופיעים פקידים עם ניירות לחתימתי. אני שואל את אחד הפקידים מה יש בידו. הפקיד מתאר בורדרדות, חיוניות ותנועת ידיים אקספרסיביות פרויקט מדהים בעלות מזערית. "כמה … להמשיך לקרוא ←

הייתה לי בת, שכבר איננה ולקחה את סיבותיה עימה. היה לה קול מרגש "כשלושה שדים מתפרעים בהרמוניה מלאכית במסגרת קולה האנושי והברור" תמיד דיברה אמת, חוץ מכאשר שתקה. אהבתי אותה מאוד בדרכי הפשוטה והכנה. אני מתגעגע. קולך חסר לי בהמיה … להמשיך לקרוא ←

הולך להיות פרוע מאוד פרוע אך אתם לא תשימו לב כי כבר מהנחת רגל ראשונה מדדתם צעדים הרגשתם רוח ים קלילה מטלטלת את גופיכם קולות משיחים אתכם כאשר צעד הפך יציב וקצב ההליכה רגע הרמתם ראש ונתתם לעוד פיסת עולם … להמשיך לקרוא ←

ישבתי בחדר וראיתי את השמש פוגעת בגרגרי האבק. אישה חלפה על פני וערבלה אותם באוויר, גרמה להם להתרגש ולהרגע לאחר מספר רגעים. חייכתי. קול נעליה הפוגעות ברצפה עומעם מסיבה שלא ירדתי לסופה. הקצב נעם לי ושקעתי בנמנום חושים. גרגרי האבק … להמשיך לקרוא ←

מלצר הגיע בבוקר לעבודה, אך שכח שהוא מלצר והתנהג כסועד. סועד שכח שהוא סועד, והתנהג כאשת המלצר. אשת סועד שכחה את מקומה, וחשבה שהיא בעל המקום. כל הבילבול הרגיז את בעל המקום שפיטר מיידית את המלצר.

סיפור שהיה ונשנה פעמים רבות מכדי לעבור לסדר היום: כאשר בחתונה נוכחים יותר אורחים ממתנות לרוב, אחד המוזמנים, ששכח מתנה, עושה את המעשה המכובד ואוסף בהחבא את כל כרטיסי הברכה בטרם נקראו. זאת בכדי למנוע מבוכה. התחלפה העונה וחלפה חתונה … להמשיך לקרוא ←

בעדינות, ללא עקבות ונעלמה כתנועת אצבע בהיסח הדעת בכיס מכנסיים

ברק: שרון בנרף שרון: ‫ הנני ברק: ‫שיתן הברוך הוא אדוננו ‫את כל האושר ‫והחמדה ‫שהאדמה והשמים ‫מסוגלים להכיל ‫וימתיר עלייך ברכות ‫ואיחולים ‫ושמחה ‫ואושר ‫ורוח טובה ‫ושיקול דעת ‫ויפתח בפנייך דרך צדיקים ‫לגנים שכולם אור ‫בריאות ‫ויופי ‫כושר ‫ומשלח … להמשיך לקרוא ←

אדם, לשמחתו וצערו, נולד ללא היכולת להשתנות. מהיום בו הצליח, לחלוק את דעתו ולכפות את רצונו על הסביבה, ניצב עם תפיסתו והבנתו בנתיב צר, זוהר ובוהק מכדי לצעוד בעיניים פקוחות. ניסיונות הסובבים לחנכו ולעצב באישיותו עלו יפה, כל עוד באו … להמשיך לקרוא ←

מסופר על אדם שהתעורר לקראת צהריים, בעצלתיים ולא הצליח להשתחרר מהתחושה שהוא גבעה. אחיו, שנכנס לחדר בכדי לקחת את מעילו, החליט לזנוח את המעיל, ולהוציאו את ערמות החול לחצר. בזמן שילדי השכונה, תוך משחק, הידקו את התלולית, אימו אספה פרחים … להמשיך לקרוא ←

חלמתי עליך הלילה הופעת לי בחלום כמעט במקרה התחבקנו, חיבוק מרוחק דיברנו, נבוכנו . ראיתי מישהי שהזכירה לי אותך מילים לתאר אותך נשארו לי מעט גופי זוכר את תנועות גופך תנועות והרגלים קטנים של חברה טובה שנעלמה . לא הלכתי … להמשיך לקרוא ←

על אותם שיש בהם את המרחק והראות לעמוד זקופים כאשר האדמה תחתיהם רוחשת ודבר אינו ברור והעיניים לטושות לכיוונם. דמויות גדולות מהחיים עצמם שמתות במהלך הסיפור, אך לא רואות בכך רמז להפסיק. מתפקדים כשסתומי לחץ בנינו לאותו גל אדיר ואלוהי … להמשיך לקרוא ←

בחוסר נחת נעה בין מסדרונות הבית בין החדרים היא מתנדנדת ולא מוצאת מנוחה. כמו אין מקום ישיבה, אשר יתיר לה לקרוא ספר בשקט, או מראה אשר יגרום לה לעמוד בנחת ולהרהר רגע. הסחת דעת ממה שכה העיב עליה

בזהירות אגע עם הלשון גם אם זה חרא של כלב על גשר סואן לאחר קרב הסקרנות תנצח יש ימים, חלקם שבועות ארוכים שהגוף כואב ותחושת נמלים מתעוררות ומתפרעות מונעת ממני לזוז אז אני סופר צעדים משתדל להניח את כף הרגל … להמשיך לקרוא ←

התייחסתי בנחמדות לגברת, אבל היא מצידה הייתה בת זונה מסריחה. החוותי עם כובעי בתקווה לקבל חיוך, אך היא המשיכה לעסוק בעבודתה כאילו לא הייתי שם מעולם. זאת לא פעם ראשונה שאני מבקר. במידה ויכולתי לשחרר אותה על תירוץ של עומס … להמשיך לקרוא ←

אסנת, שמעולם לא סבלה מלקות ראיה החלה להתעוור. טשטוש שנפטר על ידי צמצום עיניים הפך אט לצורך דחוף במשקפיים. לפני שהספיקה לקבל את תוצאות הבדיקות הרפואיות, הייתה עיוורת לחלוטין. אסנת, שתמיד הייתה טיפוס חיובי ומעולם לא תפסה את עצמה כנזקקת, … להמשיך לקרוא ←

ואני איוון טיכו. ולא רק שאני אותו איוון טיכו ארור אני גם נכנס לחנות מתנות וקונה מתנה. והמתנה גדולה ומרשימה, כזאת שמעולם לא יכולתי לקנות לאישתי האהובה. והוא, אותו ארור קונה את המתנה לאישתו שהוא כל כך לא אוהב. וכך … להמשיך לקרוא ←

1. בביתו, בו לא נכח תדיר, התענג על אירוח חברים. במהלך שיחה נהג להשחיל הזמנה כנה לאירוח בין שבוע ומעלה. "אמצא בביתי או לא" נהג לסיים "אתם תמיד מוזמנים". במזווה, מסודרות על מדפים, פחיות אוכל משומר. במידה ובמקרר לא נמצא … להמשיך לקרוא ←