קטגוריה: סיפורים

עקב חשש לא ברור, ישבתי בחדר יותר מידי זמן ללא יכולת להוציא את אפי החוצה. לתוך כוס התה בהיתי בזמן שהזיתי שאני מבלה בפאב המקומי. שתיתי, צחקתי, תפחתי על שכם חברים ולעיתים ירקתי תוך כדי נאום מתלהם. לאחר שהשתכרתי ורוב … להמשיך לקרוא ←

"כל המזלגות החוצה אל השולחן! כל הסכינים השמרו לכם!" והוסיפה צחוק מתגלגל בכדי להדגיש לעצמה עד כמה יום זה מיוחד. לשאלתו של אביה ענתה "גם, גם, גם וגם! מספיק שזה מזכיר כף או סכין ואני לא רוצה לראות אותו! תחביא … להמשיך לקרוא ←

כאשר שלושה אנשים נעמדים תחת תאורת רחוב ומצחקקים תוך עישון סיגריה, זה סימן מוצלח לצאת מהמכונית ולפזר את ההפגנה. אדם אחד מעשן, הוא איש בודד ששקוע ברעיונותיו ובחלומותיו. שניי אנשים, בעיקר מדברים על מזג האוויר או מתלוננים על החיים. אך … להמשיך לקרוא ←

באופן צפוי, הרהור במצב מעמיד במצב. הרהרתי בחיי נצח. חיים ארוכים גדושיי מפגשים עם אנשים חכמים וטובים. המשכתי לתלוש עלי כוסברה מהגבעול. את היפים הועדתי לתבשיל ואת הרקובים זרקתי לפח. ליד הכיריים סתיו הכינה תבשיל צהוב עם תפוחי אדמה. אני … להמשיך לקרוא ←

אתחיל בידוע לי. על לחיי השמאלית הולך עכביש. אני יודע זאת כיוון שאני חש את תפיפתיהן של שמונה רגלייו. כמובן, יתכן שישנם שני חרקים צמודים. אחד מהם או שניהם חסרים מספר גפיים, אך לפי הסדר והקצב אני נוטה לנחש שיש … להמשיך לקרוא ←

התעוררתי בבוקר ומצאתי את ארבעת ילדי שחוטים במטבח על הרצפה. יהושפט, שנשחט כאשר כמעט היה בן אחת עשרה שנים ואב לאומה גדולה של אמנים שלעולם לא יוולדו, השאיר בי חור כה גדול, אשר ים דמעותיי זורם כעת לשלולית ללא תחתית … להמשיך לקרוא ←

אבן העצבות – כפי סיפרתי לביתי. רחל שכבה בבית חולים וציפתה ברגיעה למותה. היא חשבה על ילדיה ונכדיה ועל ארועים נעימים ששמחה הייתה לחזור אליהם לו יכלה. כאשר ינקה אויר והתכוננה לנשוף נשיפה אחרונה, חשבה מחשבה. עד כמה היה נחמד … להמשיך לקרוא ←

ברגע שנזכרתי מדוע אני מתנשם בכבדות דמעה עדינה משכה עצמה חזרה אל תוך עיני המפתיע הוא, שלא נשרפתי עד אפר והאדמה לא ינקני מעורי. פשוט המשכתי. לטובה ולרעה. למדתי משהו חדש. ——– אי שם על הציר, בימים שחשמל רק היה … להמשיך לקרוא ←

הרופא התבטל ליד מיטתו ואני דאגתי בחוץ. פסעתי רחבות מעמוד חשמל אל תיבת דואר. חזרתי על הפעולה עד שנשמתי מספיק בכדי לחזור לבית. “כשיר לצאת?” שאלתי. “כשיר" לחש. עזרתי לו לקום וצעדנו החוצה. הרופא שכעת ישב בלובי הסתכל עלינו אך … להמשיך לקרוא ←

חלק מהאנרגיה שבה אלי. רעיונות חרוכים החלו ללבלב והבנות חדשות מראות ניצנים רעננים. מחדרים חשוכים מופיעים פקידים עם ניירות לחתימתי. אני שואל את אחד הפקידים מה יש בידו. הפקיד מתאר בורדרדות, חיוניות ותנועת ידיים אקספרסיביות פרויקט מדהים בעלות מזערית. "כמה … להמשיך לקרוא ←

ישבתי בחדר וראיתי את השמש פוגעת בגרגרי האבק. אישה חלפה על פני וערבלה אותם באוויר, גרמה להם להתרגש ולהרגע לאחר מספר רגעים. חייכתי. קול נעליה הפוגעות ברצפה עומעם מסיבה שלא ירדתי לסופה. הקצב נעם לי ושקעתי בנמנום חושים. גרגרי האבק … להמשיך לקרוא ←

אדם, לשמחתו וצערו, נולד ללא היכולת להשתנות. מהיום בו הצליח, לחלוק את דעתו ולכפות את רצונו על הסביבה, ניצב עם תפיסתו והבנתו בנתיב צר, זוהר ובוהק מכדי לצעוד בעיניים פקוחות. ניסיונות הסובבים לחנכו ולעצב באישיותו עלו יפה, כל עוד באו … להמשיך לקרוא ←

מסופר על אדם שהתעורר לקראת צהריים, בעצלתיים ולא הצליח להשתחרר מהתחושה שהוא גבעה. אחיו, שנכנס לחדר בכדי לקחת את מעילו, החליט לזנוח את המעיל, ולהוציאו את ערמות החול לחצר. בזמן שילדי השכונה, תוך משחק, הידקו את התלולית, אימו אספה פרחים … להמשיך לקרוא ←

התייחסתי בנחמדות לגברת, אבל היא מצידה הייתה בת זונה מסריחה. החוותי עם כובעי בתקווה לקבל חיוך, אך היא המשיכה לעסוק בעבודתה כאילו לא הייתי שם מעולם. זאת לא פעם ראשונה שאני מבקר. במידה ויכולתי לשחרר אותה על תירוץ של עומס … להמשיך לקרוא ←

אסנת, שמעולם לא סבלה מלקות ראיה החלה להתעוור. טשטוש שנפטר על ידי צמצום עיניים הפך אט לצורך דחוף במשקפיים. לפני שהספיקה לקבל את תוצאות הבדיקות הרפואיות, הייתה עיוורת לחלוטין. אסנת, שתמיד הייתה טיפוס חיובי ומעולם לא תפסה את עצמה כנזקקת, … להמשיך לקרוא ←

ואני איוון טיכו. ולא רק שאני אותו איוון טיכו ארור אני גם נכנס לחנות מתנות וקונה מתנה. והמתנה גדולה ומרשימה, כזאת שמעולם לא יכולתי לקנות לאישתי האהובה. והוא, אותו ארור קונה את המתנה לאישתו שהוא כל כך לא אוהב. וכך … להמשיך לקרוא ←

1. בביתו, בו לא נכח תדיר, התענג על אירוח חברים. במהלך שיחה נהג להשחיל הזמנה כנה לאירוח בין שבוע ומעלה. "אמצא בביתי או לא" נהג לסיים "אתם תמיד מוזמנים". במזווה, מסודרות על מדפים, פחיות אוכל משומר. במידה ובמקרר לא נמצא … להמשיך לקרוא ←