יום המזלגות

"כל המזלגות החוצה אל השולחן! כל הסכינים השמרו לכם!" והוסיפה צחוק מתגלגל בכדי להדגיש לעצמה עד כמה יום זה מיוחד. לשאלתו של אביה ענתה "גם, גם, גם וגם! מספיק שזה מזכיר כף או סכין ואני לא רוצה לראות אותו! תחביא אותו!".

כל הסכינים, הכפות, כפיות, טרוודים, מצקות ובעצם כל מה שקשור באיזה שהיא צורה לאוכל, כולל כף העץ שתלויה מעל המקרר במטבח, הוכנסו לארגזים על ידי בני הבית והוחבאו היטב עד רדת השמש. למען הדיוק אציין, שבחוקי החג לא נכתב "עד רדת השמש" אלא "עד שיורגן יורגנסון השכן הנאנח, יאנח פעם שלישית".

דורה, כקיצור לאיזדורה, הכינה את הבית ליום הולדתה הרביעי. "יום הולדת ראשון הוא מרגש כיוון שהוא ראשון, שני הוא נחמד כי מתחילים להתרגל לרעיון, שלישי הוא מוצלח כי מקבלים מתנות שוות, אבל רביעי הוא הכי מעולה כיוון שזה יום החג הראשון" ציטטה דורה את אחותה הגדולה שלומית. כבר מספר חודשים היא חשבה אילו חגים היא תמציא, ובאיזה סדר כדי לחגוג אותם. היא חשבה על "יום דורה" שבו לכולם יקראו דורה, וכולם צריכים להתנהג כמוהה. אלעד חיכה אותה והתנהג כמוהה למספר רגעים. זה היה משמעותית פחות כיף משציפתה. עדיף חג אחר. היא חשבה גם על "יום מצא את המטמון". אביה טען שזה דומה לאפיקומן בפסח. היא לא חשבה שזה דומה כל כך. לכן עוד ארבע שנים, שיתכוננו כולם, יעלה ויבוא "יום מצא את המטמון".

אך כרגע יש חג חי קיים ונושם מולה, ונחוץ להתארגן. היא כבר הכינה בגן קישוטים, ושתי חברות עזרו לה לצבוע את המזלגות שציירו. בגלל הבדלי גודל, חלק מהמזלגות המצוירים נראו כמו קלשונות. אלעד העיר על כך וזכה במבט מזלזל מצד דורה שהודיעה לו שהוא עוסק בקטנות. אלעד המשיך לתלות ציוריי מזלגות ומזלגות אמתיים ברכבי הבית.

שלומית קנתה לדורה קופסה מלאה מזלגות מתכת מבריקים. ברגע שדורה ראתה אותם הפה שלה נפער, היא חייכה ועינייה נדלקו. ואז בטון ענייני שלחה את שלומית עם המתנה לחצר לנעוץ את המזלגות כך שהשיניים כלפי מעלה. לנה אימה של דורה, ראתה את דורה מנהלת את הצוות ואמרה "שמעתי שמזלגות שפונים עם שינהם מעלה מביאים מזל טוב". ואביה אמר "ואני שמעתי שמפחיד לשבת על הדשא במשך שנה שלמה כי לא יודעים איפה יש מזלגות, ואיפה אין". דורה חשבה רגע ורצה לחדרה. היא חזרה עם טוש ונייר ורצה החוצה להביא לשלומית. שלומית סירבה לצייר מפה של כל מיקומי המזלגות אך אמרה שלא תשים אותם במקומות מאוד מפתיעים. אורן, בעלה של שלומית שהצטרף לנעיצת המזלגות, הציע שיהיו כמה מזלגות במקומות מפתיעים, "כיוון שזה הרבה יותר נחמד, אל אף שמפתיע". מה שהוא לא ידע בזמנו, שהעכוז הראשון שיותקף על ידי מזלג מפתיע יהיה זה שלו. ושלושת המזלגות המפתיעים הנותרים לא ימצאו יותר לעולם, ויצמחו סיפורים על כך שהם הפכו מזלגות גרילה שחיים בסבך הדשא. כל מזלג והסיפור שלו. הסיפור החביב על דורה, הוא על "מלך המזלגות" שמולך על חוטי המתכת המתפתלים מתחת לבית. אלעד אוהב את הסיפור על רוחו של מזלג החולות, שבלילות של ירח מלא יוצא אל ערמת החול שמיועד לבנייה ומסרק את כל הערמה עד שהיא כולה שבילים שבילים. סיפור זה התחיל כיוון שיום אחד כל הערמה הייתה תלמים תלמים, ועל פניו רק מזלג היה יכול ליצור כאלה צורות. שלומית טענה שאלעד עשה את זה בכדי לעבוד על דורה. אלעד הכחיש. דורה קיבלה את הכחשתו. המזלג השלישי, והחביב על גיא, אב המשפחה, הוא "מזלג הספגטי". מסיבה לא ברורה, שרוכי נעליים לעיתים מצאו את עצמם מחוץ לנעליים ומגולגלים לכדור כמו ספגטי. דורה אמרה שזאת לא היא שאחראית, אלעד נשבע שגם לו אין יד בדבר. שלומית לא אמרה דבר כיוון שאין סיבה לחשוד בה, ואין סיבה ממשית לחשוד שמישהו מההורים אחראי לדברים כאלה.

 גלשתי מעט לעתיד, נחזור ליום המזלגות הראשון.