עכביש לילה

אתחיל בידוע לי.
על לחיי השמאלית הולך עכביש.
אני יודע זאת כיוון שאני חש את תפיפתיהן של שמונה רגלייו. כמובן, יתכן שישנם שני חרקים צמודים. אחד מהם או שניהם חסרים מספר גפיים, אך לפי הסדר והקצב אני נוטה לנחש שיש עכביש אחד, לא גדול במיוחד, שהולך מהצוואר לכיוון קודקוד הראש.

אני שוכב על בטני במשך הלילה, כאשר פני פונות לדלת.
כך אני מתעורר בבוקר.
את העכביש אני מכיר מאז שעמד על עקבי השמאלית. בשעתיים האחרונות אותו עכביש הולך בזהירות ועוצר לפרקים. מספר פעמים עברה מחשבה זדונית בראשי; לחכות עד שיגיע לשכמות ואז להסתובב ולמחוצו אל המזרון. כאשר כבר הגיע לשכמות, הלך בעדינות כה רבה עד שמצפוני לא התיר שאמחץ. עכשיו, כאשר כבר עבר את קו שיער ראשי, אני שואל את עצמי האם רצוי שאסלקו. הרי ברור לכל מתבונן, שעכביש זה בדרכו לאן שהוא. אומנם אישרתי לו לפצוח בהליכתו ממניעי שעמום ולילות לבנים, אך כעת אני כבר מסוקרן. מה יש לו, לאותו עכביש, לצעוד לקודקודי באמצע הלילה?

יתכן שהמתין כל היום למרגלות המיטה, חיכה לרגע שבו ארדם ולבסוף זינק על עקב שמאל. אשים עצמי במקומו לרגע. מה היה שולח אותי למסע? אני רואה בעיני רוחי את העכביש מחזיק בזרוע אחת מקל שמונח על משהו דמוי כתף ובקצה המקל קשורה חבילה של מזון לדרך; מספר זבובים שאסף במשך שבוע שלם.
נחזור לעובדות. אני מרגיש שמונה תפיפות בסדרה, אני יודע שזה כך כי הקצב מזכיר לי שיר ששמעתי ברדיו לאחרונה, את המילים שחררתי אבל המוזיקה החליטה להישאר.
העכביש לא מחזיק ביד אחת תרמיל, כי אז יהיו לו רק שבע רגליים ללכת עליהן. עזבתי את דימוי הנווד ופניתי לסיפור על העכביש האבוד שמחפש את ביתו.

אתמול בצהריים הסתובבתי בחורשה ליד הבית, כנראה נפל עלי וכאשר הלכתי לישון אתמול בלילה נפל על המיטה. הלילה ינסה לחזור הביתה.
עכשיו הוא הגיע למרכז ראשי, לקודקודי, לפי התחושה, הוא אוסף מספר שערות ויוצר לעצמו שמיכה קטנה, אני מרגיש איך הוא נרגע מהליכתו, עוצם עינייו ונרדם.