נבואת גידעון

על אותם שיש בהם את המרחק והראות לעמוד זקופים כאשר האדמה תחתיהם רוחשת ודבר אינו ברור והעיניים לטושות לכיוונם.

דמויות גדולות מהחיים עצמם שמתות במהלך הסיפור, אך לא רואות בכך רמז להפסיק.

מתפקדים כשסתומי לחץ בנינו לאותו גל אדיר ואלוהי שגועש מאחורי גבם.

באים ומספרים לנו שלא עוד, או להמשיך, ובמקרה זה שהכל בסדר
וכאשר כולנו נישטף לא ישאר אדם אחד חי ולא ישאר יצור אחד עצוב ולא ישאר אף אחד מאחור להתאבל.

הספינה מחכה.

— נכתב ב 3.7.2009 ע"י : ברק בן דב.
בדיוק התעוררתי משינה ודחיתי את חירבון הבוקר. אני שומע מוזיקה נעימה והדעת רוגשת בי. החלום שטרד אותי לקראת התעוררות עוד לא סיים בי את שפטייו. "שיהנה" אני שומע את הבקרה שלי אומר, "אנחנו מהנביאים”.